פסק-דין בתיק ת"ק 010029/02

התובעת ילידת 1932, הגישה תביעה כנגד הנתבעת, רשות מקומית, האחראית לתחזוקת הכבישים והמדרכות בתחום שיפוטה.

לטענת התובעת, ביום 18.2.01, בשעות הערב, חצתה ביחד עם בתה, את מעבר החצייה ברחוב רוטשילד פינת רחוב ארלוזורוב בבת ים. לטענת התובעת, לפתע, נפלה בחבטה על שפת הכביש, עקב מהמורה גדולה בצד הכביש.

התובעת הוסיפה וטענה, כי קשה להבחין במהמורה מאחר והרחוב היה חשוך ולא מואר.

כתוצאה מהנפילה, נגרמו לתובעת שני חתכים בשפה, שפתיים נפוחות וכאבים בכל הגוף.

התובעת טופלה, עוד באותו ערב, במרכז רפואי מ.ר.ב. בע"מ, ולאחר טיפול שוחררה עם הוראות למנוחה והמשך טיפול רפואי במקרה הצורך.התובעת הוסיפה וטענה כי בעקבות התאונה לא היתה מסוגלת לצאת מביתה במשך שבוע ימים.

בהמשך הוברר לתובעת, כי כתוצאה מנפילתה נפגעה אחת משיניה, ו"גשר" שהיה מותקן בין שיניה, נפל עקב החבטה.

בסופו של יום, נעקרה אותה שן מפיה של התובעת, הושתל שתל במקומה, וכן גשר קבוע לשיניים 41 עד 45.

התובעת נדרשה לשלם את הסך של 13,250 ש"ח.

התובעת הציגה בפני אישור מיום 16.10.01 של רופא השיניים שטיפל בה, אך לא הציגה חוות דעת ערוכה כדין לתמיכה בתביעתה בגין הנזק שנגרם לשיניה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 18.12.02, הבהרתי לתובעת, כי אם, וככל שאענה לתביעתה, לא אוכל לקבל את תביעתה בגין הנזק שנגרם, לטענתה, לשיניה, בלא חוות דעת ערוכה כדין.

הצעתי לתובעת לדחות את הדיון על מנת לאפשר לה להגיש חוות דעת כמוצע, אך היא סרבה לעשות כן.

בעדותה בפני, טענה התובעת, כי לא הבחינה בבור לפני  נפילתה, והרגישה "...את הבור והיו בליטות. הלכתי כמה צעדים ונפלתי. נפלתי קרוב למדרכה, נפלתי על הפנים. נפלתי קדימה לכיוון שאני הולכת...".

לתמיכה בתביעתה, הגישה התובעת תמונות שצולמו לאחרונה במקום אירוע התאונה, וכן תמונה שצולמה סמוך לאחר התאונה, ואשר הומצאה למבטחתה של הנתבעת.

עיון בתמונות  מעלה, כי, ככל הנראה, בשלב כלשהו נחפרה תעלה לאורך מעבר החצייה, התעלה נסתמה והונח עליה אספלט, אולם קיימים הפרשי גבהים בין המקום שבו נחפרה התעלה לבין שני צידיה.

מטעם הנתבעת העיד בפני מר אליהו שגיב, אשר אישר את טענת התובעת לפיה, קיים במקום הבדל בגבהים, הבדל שאינו משמעותי, ועל כן הנתבעת לא מצאה לנכון כי יש לתקנו.

כן נטען על ידי מר שגיב, כי לא הוגשו לנתבעת כל תלונות של אזרחים נוספים בגין תאונות שאירעו במקום.

בתה של התובעת, גב' יעל סיידה, העידה בפני ואישרה כי בעת שהיא והתובעת חצו את מעבר החצייה, מעדה התובעת ונפלה על הכביש. כן נטען, כי "...המקום היה חשוך, היו שם הרבה חריצים והיה שם בור קטן ולכן נפלה. היה בעיקר חריצים, היא נתקלה בו ונפלה".

עיון בתמונות מלמד, כי אכן קיים מפגע במקום, דהיינו , אותו הפרש גבהים לכל אורך מעבר החציה. שוכנעתי, כי נפילת התובעת  אכן נגרמה כתוצאה ממפגע זה, אשר הנתבעת היתה ערה לקיומו ואשר לא מצאה לנכון להסירו מהטעם שסברה, כפי שהיא ממשיכה לסבור גם היום, כי אינו מהווה מפגע.

התובעת שללה את טענת הנתבעת כי נפלה בשל מצבה הרפואי וללא כל קשר למפגע , אם אכן קיים. התובעת הוסיפה וטענה כי מדי יום היא צועדת 8 ק"מ, טענה שיש בה כדי לשלול את טענת הנתבעת באשר לסיבת הנפילה.